מוזיקה פופ היא סגנון מוזיקה הנפוץ ביותר מכול הז’אנרים השייכים לתרבות המוזיקאלית עממית. שירים פופ הראשונים הופיעו בשנות ה-60, אחרי מהפכת רוק’נרול. בדרך כלל, מדובר על מוזיקה קלילה, שמיועדת לקהל רחב וצעיר במיוחד וללא העדפות ותרבות מוזיקאלי מיוחדות. המילה “פופ” היא הקיצור של המילה “פופולארי” שפירושו באנגלית זה מפורסם. הנושאים המועדפים של השירי פופ הם נושאים של המציאות חיינו יומי כמו אהבה, הצלחה, חופש. מוזיקה פופ נשמעת הרבה באירועים ומועדונים, היא בדרך כלל שמחה ומרעננת.
אחת התכונות היא שבכל השירים קיים פזמון וטכניקה הפקה מוזיקלית אשר עוקבת אחרי האופנה באותו עת. אפשר להגיד שמוזיקה פופ התפתחה כאלטרנטיבה קלה למוזיקה רוק. הזמרים משתדלים מאד להיות טרדנים, גם בקצב השיר וגם כהופעה.

היום, הקונצרטים הפכו להופעות גרנדיוזיות, עם ציוד נלווה כמו לייזרים ומקרנים ענקיים, עם רקדנים מקצועיים שמחממים את האווירה. אך מאט זמרים שרים LIVE, הרוב עושים  PLAY BACK ( השיר מוקלט קודם בתנאי אולפן ).
התענה היא שקשה לרקוד ולהצליח לשמור על איכות השירה בו זמני. זמרי פופ מודרניים מוכרים לא רק בגלל שירים שהפכו ללהיטים אלא גם בגלל תדמיתם שנבנה עם מאמצים רבים על ידי המפיקים. הסמל פופ הראשון שהצליח לכבוש רוב המצעדים ומכר מיליוני דיסקים בכול העולם היה אלביס פרסלי, אחד מהזמרים אמריקאים הגדולים של כול הזמנים. בגלל קולו המיוחד והופעתו מרשימה, הוא לא נשכח עדיין. השירים שלו נשמעים באותה תענוג גם היום, לאמרות שעשרות שנים חלפו מאז.